מטא-אנליזה של 18 מחקרים ו-794,577 נבדקים מצאה שישיבה ממושכת קשורה לעלייה של 112% בסיכון היחסי לסוכרת ו-147% למחלות לב וכלי דם.

מחקר נוסף ב-Annals of Internal Medicine הראה שהקשר נשאר משמעותי גם לאחר תקנון לפעילות גופנית — כלומר אימון בערב לא מבטל את השפעת שעות הישיבה.

Wilmot et al. 2012, Diabetologia 55(11):2895–2905
Biswas et al. 2015, Annals of Internal Medicine 162(2):123–132

סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של 15 מחקרים מצאה שמבוגרים עם כאבי צוואר מציגים תנוחת ראש קדמית מוגברת בהשוואה לאנשים ללא כאב.

לשם דיוק: מדובר במחקרי חתך, כלומר הם מראים קשר ולא סיבתיות. אצל בני נוער הקשר לא נמצא מובהק.

Mahmoud et al. 2019, Current Reviews in Musculoskeletal Medicine 12(4):562–577

חשוב לנו לומר גם את זה: הסקירה השיטתית המרכזית בנושא קובעת שאין ראיות אפידמיולוגיות מספיקות לכך שעבודת מחשב גורמת לתסמונת התעלה הקרפלית. לחצי התעלה הקרפלית שנמדדו בשימוש מחשב טיפוסי היו מתחת לרמות שנחשבות מזיקות.

לכן אנחנו לא טוענים שהמוצרים שלנו מונעים או מטפלים בתסמונת. מה שכן — תנוחת עבודה טובה מפחיתה עומס מיותר על פרקי היד והאמה.

Thomsen, Gerr & Atroshi 2008, BMC Musculoskeletal Disorders 9:134

כאן התמונה מעורבת. מטא-אנליזה של 13 מחקרים מבוקרים לא מצאה שיפור מובהק בביצועים קוגניטיביים בעקבות הפסקות תנועה קצרות במהלך ישיבה ממושכת.

קיימים מנגנונים פיזיולוגיים סבירים — זרימת דם מוחית וגורמים נוירוטרופיים — אבל הם עדיין בגדר השערה. אנחנו מדברים על תחושת עייפות ונוחות, לא על שיפור מדיד בריכוז.

Acute effects of physical exercise breaks on cognitive function during prolonged sitting (meta-analysis)
Does breaking up prolonged sitting improve cognitive functions? Mapping review, 2021